?

Log in

No account? Create an account

aveterra

Previous Entry Поделиться Next Entry
08:10 am: Коррупция 2 (аналитический обзор) иврит.

המנגנון המושחת שהקים שלאף בישראל יצר תופעה חסרת תקדים: ישראל מימנה את רצח אזרחיה! תחילה הקזינו ביריחו, שמימן את כוח 17, הכוח שהקים ערפאת כדי להפעיל את אינתיפאדת אל-אקצה [10], ואחר כך ישראל שניהלה את חשבונות ערפאת בז'נבה ואשר מהם מומנו גדודי אל-אקצה. [11]
הקמת המנגנון המושחת שבו ישראל מימנה את רצח אזרחיה חשף בפני גורמי הטרור האזוריים, כמו החיזבאללה, את רפיסותה של ישראל, ונטע בהם תקווה מחודשת להשמדתה. במקרה של טננבאום הצליח חיזבאללה דרך בעל בריתו, כוח 17, לחדור אל הקזינו ביריחו, ושם איתר את הבוגד, שזכה לחסינות ולהגנה משפטית של חוגי השחיתות הישראלים הקשורים בקזינו.
המערכת שהקים מרטין שלאף פעלה גם אחרי מות ערפאת. בישראל היא הקימה את מפלגת קדימה שריכזה בתוכה את היסודות המושחתים של הליכוד והעבודה, והמערכת הפלסטינית, אישים המקורבים לעסקים של שלאף, העומדים במרכז העשייה הפוליטית, ובראשם מוחמד רשיד. הכוונה היתה לגרום לכך שגם בישראל וגם ברשות הפלסטינית יקומו ממשלות הקשורות בשלאף, אבל למרבה הצער חמאס השתלט על עזה, ומאז עסוקים חוגי שלאף בלטכס עצה איך להתגבר על מכשלת חמאס- לצרף אותם לעסקים, או לחסל אותם. [12]
המערכת המשותפת הישראלית-פלסטינית הצליחה לשתק גם את כלבי השמירה של הדמוקרטיה הישראלית- את העיתונות, על ידי תיאור מהלכיה כ"תהליך שלום". העיתונות הישראלית העדיפה לתמוך ב"תהליך שלום", ולמען ה"שלום" היתה מוכנה לעצום עין ולא לרדת לעומק הדברים החמורים שהיו קשורים בפעילותו של שלאף בישראל ואצל הפלסטינים. [13] תופעת "האתרוג" הידועה.
היו כמה אירועים דרמטיים בישראל שאין להם הסבר, שקשורים בתפניות חדות של אישים המקורבים לשלאף: הוויתור של שרון על המערכה הנחרצת נגד ערפאת, סיכול הכוונה לגרשו לסודאן [14], החמצת אירועי 11 בספטמבר אחרי ששרון הכריז על ערפאת כ"בן לאדן שלנו", התפנית החדה בעניין גוש קטיף, עסקת השבויים של טננבאום, הצטרפותו התמוהה של ליברמן לממשלה, ואחר כך פרישתו ממנה, [15] והמהלכים למנות את אהוד ברק לשר הביטחון; אחר כך הבטחותיו של ברק לצאת מן הממשלה, ולאחר מכן התכחשותו להבטחות אלה. יכול להיות שברק נוקט מדיניות זהירה ולא דוגמטית, אבל גם אפשר לשאול, שמא הניח שלאף אקדח על רקתם של קברניטי המדינה, ומכתיב לישראל מדיניות של התרסקות? [16]
המדיניות, השמה לה למטרה עיקרית לממש את האינטרסים הכלכליים של שלאף, פגעה בעקיפין במלחמה שישראל ניהלה נגד החיזבאללה, מכיוון שהאינטרסים של שלאף עמדו בסתירה לקונספציה של אזורי חיץ, והיא התאימה עצמה לאג'נדה של ערפאת בדבר "בינאום הסכסוך", כפי שיוסבר להלן [17]. בואו הבהול של שמעון שבס לישראל בעיצומה של המלחמה מעלה תמיהות. האיש, יד ימינו של שלאף, שתואר כמי שמרחיק עצמו מישראל [18], הודה כי בעיצומה של המלחמה נועד עם ברק, והוא היה זה ששכנע את ברק לחזור לפוליטיקה. [19] האם גם נועד עם אולמרט ושכנע אותו להימנע ממהלך קרקעי? כפי שיוסבר להלן יש סבירות גבוהה שכך קרה.
וועדת וינוגראד שמה לב כי המטרה העיקרית של פרק הסיום במלחמת לבנון השנייה, הפעולה הקרקעית, לא היה לצורך כיבוש אתרי שיגור הטילים על ישראל, אלא כדי לתת לגיטימיות לפריסת כוח בינלאומי בדרום לבנון, כמבוא לשיגור כוחות כאלה לשטחים הפלסטיניים. אחד מסלעי המחלוקת ההיסטוריים של ישראל ואש"ף היה בעניין "בינאום הסכסוך". האם כספי השוחד של ערפאת לשרון ולברק עומדים מאחורי התמיהה שהעלו חברי וועדת וינוגראד עצמם בעניין הדרך שבה עסקה הממשלה בעניין הכוחות הבינלאומיים? מכל מקום, למרבה הצער, בעוד חברי הוועדה התייחסו רבות לעניין זה במהלך דיוניהם, דווקא בפרק הסיכום הקובע הם לא נתנו לכך ביטוי [20]

מי אתה מרטין שלאף ?

מרטין שלאף נולד בווינה למשפחה חרדית שעברה מאנגליה לאוסטריה ועסקה בסחר עצים. באוסטריה התחבר מרטין שלאף למפלגה הסוציאליסטית, ודרכה למזרח גרמניה. על פי אתר וויקיפדיה [21] עסק שלאף בהלבנת כספים לטובת מזרח גרמניה, ובסיוע למזרח גרמניה בהתגברות על החרם העולמי עליה. הוא היה בעל ברית של ערפאת באותה תקופה. לאחר נפילת מזרח גרמניה ערכה גרמניה חקירות נגדו, על כספים עצומים שנותרו בידו, על פי טענתה - אשר נסתיימו בלא כלום. בגרמניה פורסם כי שלאף גוייס לשטאזי ועסק בהלבנת כספי מזרח גרמניה וכינויו היה "אדון הארץ" LANDGRAF. בעניין זה נעזר במנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, ושניהם הקימו לצורך זה חברת קש בליכטנשטיין, שהפעילה קזינו. המטוס הפרטי של שלאף היה למעשה מטוסו של ערפאת, ש"הושאל" לו [22]. אבנרי מתאר אותו כ"מיליארד מסתורי שעשה את הונו באזור הדמדומים של המלחמה הקרה". [23] בעקבות כישלונה של גרמניה להוכיח את קשריו של שלאף עם סוכנות הריגול שטאזי תובע שלאף על הוצאת דיבה כל עיתונאי שמזכיר את הקשר שלו לשטאזי.
אחרי הסכמי אוסלו הופיע שלאף בישראל בחברת אביגדור ליברמן ויצר רשת קשרים מסועפת, אבל נאלץ להסתלק אחרי שנחשפו פרשות השחיתות שבהן קשר את ראש הממשלה אריאל שרון. בכל זאת המשיך להפעיל את המערכת הישראלית בשלט רחוק והיה הרוח החיה בהקמת קדימה, והכנסת ליברמן לממשלה וצירופו של אהוד ברק אליהָ [24] .
נתניהו לא התפתה להצטרף לחוגי שלאף. הוא סירב להמשיך את שירותיו של יוסי גינוסר בקשר עם ערפאת, והיה הרוח החיה בשורה של רפורמות פנימיות בישראל שלא עלו בקנה אחד עם אג'נדת ההשחתה של שלאף ועושי דברו, ושילם על כך מחיר כבד: חוגי שלאף כרתו ברית אסטרטגית של "רק לא ביבי" שכללה את קדימה, ליברמן, ש'ס, מפלגת העבודה והעיתונות הפתיה. יש לשים לב כי שערוריות השחיתות של שרון וברק קשורות בקמפיינים נגד נתניהו.
כיום, מרכז פעילותו של שלאף- בווינה. הוא בעל שליטה בבנק באוואג [25], חברת קזינוס אוסטריה, וחברת הטלפונים הסלולריים של בולגריה, שבה ככל הנראה שותף גם שמעון שבס. שניהם נראו ביחד בסופיה על רקע העסקה.


רשת שלאף הישראלית

שלאף הופיע בישראל מייד אחרי הסכמי אוסלו, והאיש שפתח לו את הדלת היה אביגדור ליברמן [26]. הוא פרשֹ רשת קשרים מסועפת שהיתה ממוקדת בבכירים פוליטיים בעמדות קבלת החלטות, בעיקר ראשי לשכות של ראשי ממשלה, יוצאי מערכת הביטחון, פוליטיקאים בכירים, ועורכי דין מן הצמרת המעורבת בפוליטיקה ובכלכלה. כמו כן גילה עניין מיוחד בתנועת ש"ס.
ניתן להבחין בשתי טבעות קשרים: הטבעת המיידית של המקורבים ביותר- ראשי לשכות ראש ממשלה ובכירים אחרים בלשכות ראשי ממשלה- ליברמן, שבס, ווייסגלאס, משה ליאון [27] ושולה זקן. לגבי יצחקי, הקשר שלו עם החוג המקורב ישירות עם שלאף איננו חד משמעי, אלא מתבסס בעיקר על הקשר דרך ליברמן. יצחקי התבטא לימים כי "אולמרט הוא סכנה לישראל" [28]. אין ספק כי היה מודע לקשרי השחיתות של שלאף ואולמרט, אבל לא ברור אם התכוון אליהם, או לכישלונו של אולמרט במלחמת לבנון השנייה. מכל מקום, אחרי שפרש, שלא כמו ידידו, משה ליאון, לא נכנס לעסקים גלויים עם שלאף. לגבי ווייסגלאס יש לשים לב כי מונה לתפקידו אחרי שראש לשכת שרון, אורי שני, התפטר ללא הסבר מניח את הדעת. קשריו עם שלאף קדמו למינוי. האם שלאף הכתיב את מינויו של ווייסגלאס? של יוצאי מערכת הביטחון - יוסי גינוסר ואמנון ליפקין שחק [29]? פוליטיקאים בכירים- חיים רמון ואריה דרעי? עורכי דין- ווייסגלאס ואלי זוהר? [30], אבי פילוסוף? הקשר לאבי פילוסוף מביא אותנו לדליה רבין, ופואד בן אליעזר שגינוסר היה מקורבו הידוע במשך שנים רבות. לגבי אלי זוהר- גורמים במשק האנרגיה בישראל טוענים בע"פ כי מילא תפקיד עלום מטעמו של שרון במו"מ עם בריטיש גז, אבל אין לכך אישור בכתובים. אלי זוהר היה מועמדו של וייסגלאס לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל נפסל מסיבות שלא פורסמו. וייסגלאס עצמו חשק בתפקיד, אבל בסופו של דבר מונה לתפקיד ראש לשכת שרון על פי מיטב מסורת חוגי שלאף. ראש הממשלה אריאל שרון עצמו נמנה על חוג מקורביו הקרובים ביותר של שלאף, יותר מכל ראש ממשלה אחר. אהוד ברק יכול להיחשב כמקורב מדרגה שנייה בגלל קשריו ההדוקים עם יוסי גינוסר. בנימין נתניהו לא היה מעולם מקורבו של שלאף, וכאשר היה ראש ממשלה החליף את יוסי גינוסר בעו'ד יצחק מולכו, איש נקי ללא קשר עם שלאף. בחלוף הזמן התברר כי נתניהו שילם מחיר יקר על הימנעותו מקשר עם שלאף, מבלי שהיה מודע לכך כלל. לא מן הנמנע ששלאף קידם את ליברמן, לא רק כי זיהה בו מושחת ומשחית מבטיח, אלא גם כדי להעניש את נתניהו, ולקדם לו מתחרה. רבות מן ההתפתחויות הפוליטיות של שנת 2006, כולל הבחירות הכלליות, ראויות לבחינה מחדש על פי הקריטריון הזה. [31]
חרף העובדה שאישים מקורבים מאוד ליצחק רבין נפלו ברשתו של שלאף, כמו קרובי משפחתו, אמנון ליפקין שחק ויד ימינו שבס, רבין עצמו לא יכול להיחשב מקורב של שלאף. הם אומנם נפגשו, אבל רבין ביקש ממנו להשקיע בישראל, ולאוו דווקא בקזינו. שלאף סירב. [32] יחד עם זאת, רבין היה קרוב מאוד ליפול ברשתו של שלאף. לימים התברר כי ביום שבו נרצח, פגש רבין את שלאף [33] בחוג משפחתו שכבר פרפרה ברשת.
בנוסף לטבעת הקשרים המיידית יש גם טבעת משנית של מקורבים ומושפעים לא ישירים, ובהם ראש הממשלה הקודם, אהוד ברק, וראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט. אבל, כפי שנראה להלן, שלאף היה סיבת החיבור האסטרטגי בין אולמרט, עדיין ראש עיריית ירושלים, ואהוד ברק, אז ראש ממשלה ושר ביטחון. אם כך, מאז אהוד ברק, כל ראשי הממשלות בישראל היו תחת השפעתו של שלאף.
כאמור, ברק היה מחובר לשלאף באמצעות יוסי גינוסר, אותו הפעיל לצורך וויתור על זכויותיה של ישראל במאגר הגז מול עזה, כדי להעבירו לידי קבוצת שלאף הפלסטינית ושלאף עצמו [34]. החשד הכבד ביותר הוא כאמור- שמא זכות השתיקה של הרצוג חיפתה על קבלת כספים משלאף, או גרוע מזה — מערפאת. אולמרט מקושר לשלאף דרך ליברמן אבל גם באמצעות איש ההון היהודי אמריקני דניאל אברהם. דניאל אברהם מקושר ישירות עם שלאף בעסקיו עם הפלסטינים, דרך יד ימינו, פרופ' סטיב כהן [35], השותף לכל העסקים של שלאף עם הפלסטינים. שמו של אברהם הוזכר כקשור עם אולמרט בפרשיות הדירות למיניהן ובנק לאומי. אברהם גם מביא אותנו לשמעון פרס [36], לו תרם את כספי ההקמה של מרכז פרס לשלום. פרס קשור למרטין שלאף גם דרך הפלסטינים, ובעיקר דרך החברות של יועץ הכספים של ערפאת, מוחמד רשיד. חברת– Palestinian Commerce and Services Co- PCSC הרשומה ברמאללה ואשר מימנה את גדודי אל-אקצה מן הכספים שעוזרד לב ניהל בז'נבה, גם מוזכרת כקשורה בהשקעות של קרן הסיכון EVERGREEN הקרובה לפרס בארה'ב וגם שותפה לבריטיש גז בהפקת הגז בעזה. על פי אתר בלומברג [37]PCSC היא חתמה על שותפות עם שלאף, ומכאן ששלאף היה עשוי לשמש צינור להעברת כספי שוחד של ערפאת עצמו למנהיגי ישראל, חוץ מן החשבון הסודי שניהל שלאף עבור ערפאת בבנק BAWAG שאולי היה מקור הכספים לשיחוד שרון ואולי גם שיחוד מנהיגים ישראלים נוספים.
מאמץ מיוחד השקיע שלאף בש"ס, ובמנהיגהּ באותם ימים, אריה דרעי. [38] עוזרד לב חושף את הסיבה לכך: הוא ראה בחרדים גורם שיביא להתמוטטותה של ישראל. הוא מספר על נסיעה בתל אביב שעשה יחד עם מוחמד רשיד, והם ראו חסידי ברסלב מקפצים בכביש. מה דעתך? עוזרד שאל את רשיד, ואז ראה "חיוך מוזר" על פניו. "אנחנו לא צריכים להילחם בכם עם רובים ונשק. עם קצת סבלנות אתם תיהרסו מבפנים, ואז כל המלונות והבתים שאתה רואה כאן מסביב יהיו שלנו. אנחנו בסך הכול זקוקים לסבלנות". [39] אין כוונת הדברים כמובן לומר כי בחרדים יש חס וחלילה סכנה לישראל, אלא רק לציין את העובדה כי שלאף מצא בהם עניין מיוחד, ואת ההסבר העניק רשיד לעוזרד.
חשיבותה של ש'ס נעוצה גם בהענשת נתניהו. הליכוד וש"ס נאבקים על אותו ציבור בוחרים, והחלטתו של שלאף להקים את ישראל ביתנו ולתמוך בש'ס היתה בבחינת הוצאת חוזה על הליכוד בראשות נתניהו. עם הקמת קדימה השתתפה ש'ס במרץ מיוחד בהכפשת נתניהו, כפי שהדברים באו לידי ביטוי במערכת הבחירות. הקשר קדימה-ברק-ש'ס-ליברמן בא לידי ביטוי לקראת סוף 2006 כאשר אולמרט רצה להחליף את פרץ בברק. דרעי לא חסך מאמצים לקדם את מינויו ברק לתפקיד. [40] וש'ס שינתה את טעמה מול פרס, ותמכה בבחירתו לנשיא המדינה. [41]

הקשר של ליברמן מביא אותנו אל מספר 2 בישראל ביתנו, ישראל חסון, [42] סגן ראש השב'כ לשעבר, שהיה קשור עם קוקו עובדיה, עבריין שעסק בעסקי נפט עם הפלסטינים, ודרכו, אל ליברמן. חסון היה דווקא ידוע בנטיותיו השמאליות, ורבים הופתעו מן ההתחברות שלו עם ליברמן.
שוב, רשת שלאף מחפשת את ראשי מערכת הביטחון על מנת לעקר אותה, ולנתב אותה לצרכיה. סמלי הביטחון של ישראל הם: שרון וברק, רמטכ'ל: אמנון ליפקין שחק, אנשי מודיעין: עוזרד לב, וכמובן—יוסי גינוסר.
AI&PIISRAEL


Разработано LiveJournal.com