?

Log in

No account? Create an account

aveterra

Previous Entry Поделиться Next Entry
08:18 am: Коррупция 4 (аналитический обзор) иврит.

רק לא ביבי"

העובדה שבנימין נתניהו היה ראש הממשלה היחיד שסירב לנהל עם יאסר ערפאת קשר של שחיתות, וניתק את יוסי גינוסר מן הקשר עם ערפאת, סימנה אותו בידי שלאף לחיסול פוליטי. נתניהו מינה את עו'ד יצחק מולכו לייצג אותו מול ערפאת, ולהוציא את חבורת שלאף מן התמונה. כפי שנראה להלן בפרשת תא'ל שגב, ערפאת העמיד כתנאי לקשר עמו קבלת שוחד, והכישלון להכניס את נתניהו לקשר השחיתות הפכו אותו למטרה. שלאף היכה בו בכל התותחים הכבדים שעמו לרשותו: הקים את ישראל ביתנו כדי לנתק את ליברמן ממנו, הקים את קדימה לקטוע את התהליך הטבעי של ירושת הליכוד אחרי שרון, והפנה את הבליסטראות של ש'ס נגדו בכל הכוח במערכת הבחירות. לקראת הפריימריז במפלגת העבודה יזם איש אמונו של שלאף, שמעון שבס, את החזרת אהוד ברק לזירה, וחנן קריסטל הסביר בקול ישראל [81] כי ברק נחשב הטוב ביותר להתמודד מול נתניהו. אף על פי שגם בשמאל- שהפך לימים חלק מקדימה – היו לשלאף "חיילים", הרי בראיון לידיעות אחרונות, הודה שלאף כי מטרתו היא ל"השמאיל" את הימין. הגורם היחיד כמעט בצמרת הימין שלא נרתם לעגלתו של שלאף היה נתניהו, ולפיכך היה עליו לשלם את המחיר.

כיצד קידם שלאף את האינטרסים שלו בקזינו, ומה הצפי בקידום עסקת בריטיש גז.

הקזינו

הקזינו נסגר עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה מכיוון ששימש נקודת ירי על התנחלות ורד יריחו. עו"ד וייסגלאס, שהיה פרקליטו האישי של שלאף ושל הקזינו פעל נמרצות במערכת הישראלית כדי למנוע הריסת הבניין. כאשר מתאם הפעולות בשטחים האלוף יעקב אור "מנדי" הכריז כי הקזינו מממן טרור, לא היסס עו"ד וייסגלאס לאיים עליו בהוצאת דיבה. זאת היתה הפעם הראשונה שהופנה איום כזה לקצין צה"ל במדים, הממלא את חובתו, והתקדים הזה לבדו כבר היה בבחינת פגיעה קשה בביטחון המדינה – קדימון להתקפות על בית המשפט, המשטרה, התביעה הכללית ומבקר המדינה, שיאפיינו את קדימה לעתיד לבוא. כלומר: ריסוק צה"ל לא היה "מחוץ לתחום" אצל החבורה. האיום נועד על פניו להגן על "שמו הטוב" של הקזינו, אבל בעיקר לאפשר את המשך מימון כוח 17 – חוט השדרה של האינתיפאדה הטרוריסטית. כלומר: הקזינו מילא כאן את ייעודו במימון טרור וכלי לכבול את ידי צה"ל במלחמה בטרור, ועו'ד ווייסגלאס היה אמון על הבטחת היעדים האלה. הבחירות שהביאו את שרון לשלטון הפכו את וייסגלאס ממעמד שתדלן למעמד קובע מדיניות, ואכן עיקר מאמציו היו לעכב ככל האפשר את פעולת צה"ל למיגור האינתיפאדה. כך, במקום שצה"ל יפעל, הפעיל וייסגלאס מדיניות של העברת סמכויות לרשות הפלסטינית לחמש ערים, ובהן כמובן יריחו, על מנת לחדש את פעולת הקזינו. המדיניות הזאת הותוותה עוד בימי ברק כחלק מהבנות שרם א-שיח',כאשר עדיין היתה תקווה שניתן לרצות את ערפאת על ידי שיפור הבנות קמפ דייוויד. באותה תקופה עדיין אין להטיל דופי בברק, (למרות הפגישות שהסדירה שולה זקן עם אולמרט על פי בקשת שלאף ורשיד בעניין הקזינו) שכן עדיין לא נסחף במדוחי בריטיש גז, אבל וייסגלאס הפך זאת למדיניות עיקרית, למרות שכבר לא היו לאיש אשליות בקשר לערפאת. מדיניות זאת כבלה עוד יותר את ידי צה"ל, מכיוון שהיה עליו לפנות ערים סביב ירושלים והטרור נגד הבירה יכול היה להתארגן כל פעם מחדש. וייסגלאס המשיך להשתדל למען הקזינו גם אחרי ניצחון שרון בבחירות, אבל הבעיה העיקרית באה מכיוון צה"ל. פרשת פיטוריו של יעלון קשורה בזה, וכן הערתו הפומבית של תא"ל מנדי אור כי הקזינו מממן טרור. בזמנו פורסם כי שרון דחף למינוי קצין בכיר למטכ"ל, כדי שיהיה "שטינקר" שלו בפורום הבכיר של צה"ל. [82] האם לחץ שלאף להשחית גם את המטכ"ל הישראלי בכלל, ועל מנת לקדם את פתיחת הקזינו בפרט? הרגישות בלשכת שרון להערותיו של יעלון בעניין יריחו עשויים ללמד כי אכן אלה היו פני הדברים.
האינתיפאדה לא איפשרה בסופו של דבר את פתיחת הקזינו ביריחו, ושלאף ניסה לפתוח קזינו צף באילת [83], על ספינת הקנקון, ומינה את מקורב שרון, משה ליאון [84], כראש הפרוייקט.
הדבר מעורר תמיהה שכן באותה תקופה ידידו של משה ליאון, אביגדור יצחקי [85], עמיתו במשרד ראש הממשלה התבטא בגלוי כי הוא בעד זה שרק מפעל הפיס יהיה אחראי על הקזינו העתידי בישראל. השאלה היא האם כספי שלאף שינו את דעתו, או שהכרזתו היתה "ספין". יש לבחון ברצינות את גרסת ה"ספין" שכן משפחת שרון עצמה, שהיתה מעורבת עד צוואר בעסקי הקזינו ביריחו [86] ובאינטרסים של שלאף, דווקא ראש המשפחה יצא ב"ספין" כי היא נגד כל קזינו שהוא בישראל [87].....

פרשת גומה, עומרי שרון שלאף

לימים התברר כי הכרזתו של שרון נגד קזינו בישראל היתה ספין ציני. גם הודעתו של יצחקי כי הקזינו לעתיד לבוא יופעל רק על יד מפעל הפיס היא בעייתית מכיוון שיש חשד ששלאף ביקש להשתלט יחד עם העולם התחתון הישראלי על מפעל הפיס. בראשית אפריל 2008 התפוצצה פרשת ברדוגו-גומה שהתחילה בתלונה על הטרדה מינית וחשפה ניסיון לשוחד במפעל הפיס. בימים ששורות אלה עולות על הכתב עדיין רב הסתום על הנגלה, אבל כתבה של ערוץ 2 בתאריך 4.4.08 מרמזת לנו כי חשדות השחיתות האלה הם רק קצה הקרחון. על פי הכתבה, יעקב ברדוגו, לאחר שנכשל בפריימריס של הליכוד כמועמד מטעמו של דודי אפל, פרש לעסקים ונעשה לימים מנכ"ל מפעל הפיס. לאחר שפרש מתפקיד זה הקים חברה יחד עם פעיל הליכוד גמליאל חסין, המוכר כ"גומה". על פי החשד- הוא, גומה, ומזכירתו לשעבר הקימו חברת ייעוץ שהסתבכה בקומבינות במפעל הפיס שאינם מענייננו לצורך חיבור זה. מה שכן מעניין אותנו הוא צומת הדרכים של גומה, שבו נפגשים עומרי שרון, משפחת הפשע אברג'יל, ו... ערפאת ומרטין שלאף!
ההקשר לנתניהו הוא שעומרי שרון הפעיל את גומה, בהיותו ראש וועד עובדי נמל אשדוד, על מנת להכשיל את הרפורמות שניסה נתניהו, אז שר האוצר, להנהיג בנמלים. נתניהו, בצעד שהכתבה הכתירה: אמיץ, לא היסס לצאת נגד ועד העובדים, וגילה ברבים כי גומה נוהג ביגואר תוך תמיהה למקור כספו. הכתבה עצמה נעשתה בביתו של גומה, אחוזה לתפארת שאף היא מן הסתם חייבת לעוררת תמיהות. עומרי היה הסנדק של בנו של גומה, ושמו בישראל: עומרי. באחת ההזדמנויות קפץ עומרי לאכול דג חריף אצל גומה בדרכו לערפאת.... הודות לתמיכת גומה באזור הבחירה באשדוד זכה עומרי בחברות בכנסת. גומה היה גאה מאוד בחברותו עם שלאף ועם משפחת אברג'יל שתוארה בכתבה "משפחת הפשע החזקה במדינה."
השאלה המתבקשת היא: האם חברה הבוחשת במפעל הפיס הקשורה במשפחת שרון, במרטין שלאף ובמשפחת הפשע אברג'יל לא נועדה בסופו של דבר להעביר את מפעל הפיס לשלאף, לעולם התחתון הישראלי, ולאירגוני טרור פלסטיניים? בכל אותה תקופה נשקלה הקמת קזינו מטעם מפעל הפיס. האם פרשת גומה-ברדוגו היא קצה הקרחון?
אם אכן אלה הם פני הדברים קשה להאמין כי השוחד שקיבלה משפחת שרון מסתכמת ב-3 מיליון דולר בלבד. פרשת סיריל קרן אף היא עלולה להתגלות כקצה הקרחון.
עומרי לא צימצם את חברותו למשפחת אברג'יל בלבד. אריה אבנרי מדווח על קשרים הדוקים גם עם משפחת פשע מפורסמת אחרת, אלפרון, שבהם היו מעורבים גם אולמרט ו"העבריין לשעבר" שלומי עוז. [88] גם משפחת אלפרון מוזכרת כמתעניינת בקזינו.
עיתון ההימורים האמריקני casinoreview דיווח ב-22 ספטמבר 2003 כי שלאף מבקש לפתוח קזינו בתל אביב, וסיכוייו טובים משל אחרים מכיוון שהוא מרבה להיפגש עם ראש הממשלה שרון.
ההקשר הוא: שלאף וערפאת ביקשו לחדור לעולם התחתון הישראלי דרך הקזינו הרשמי שהיה עתיד להיפתח באמצעות מפעל הפיס. עומרי היה אמור לקדם אותם באמצעות משפחות הפשע בישראל. זוהי דוגמה מובהקת לתוכניתו של שלאף לפורר את ישראל מבפנים.

בריטיש גז

אחרי שהקזינו ביריחו מיצה את עצמו בתקופת שרון כמנוע השחתה ראשי ובולם המלחמה בטרור בגדה הופיע פרוייקט בריטיש גז בתקופת קדימה כבלם לפעולת צהל נגד הטרור בעזה. הרמטכ'ל לשעבר, אלוף (מיל.) בוגי יעלון, עמד על כך במאמר מפורט [89]. קשה להבין את מדיניותה של ישראל בשורה של עניינים אסטרטגיים, בכללם מהלכים תמוהים במלחמת לבנון השנייה, בעיקר המהלך הקרקעי, כל המדיניות הגורפת בנושא הפלסטיני לאחר המלחמה, וההתייחסויות לחמאס בעזה, בלי להבין את ההקשרים הישירים והעקיפין לאינטרסים אישיים של דרג מקבלי ההחלטות למימוש העסקה. גם אי אפשר להבין מהלכים תמוהים בפוליטיקה הפנימית בישראל בלי להבין את ההקשר עם העסקה. כניסתו הבהולה של ליברמן לממשלה להציל את קדימה אחרי כישלונו של אולמרט במלחמת לבנון, ואחר כך פרישתו התמוהה ממנה [90], והיוזמה של חוגי שלאף לצרף את ברק, האיש שהעניק את הזיכיון המקורי לבריטיש גז [91], והיענותו בחיוב, ואחר כך התכחשותו להבטחתו לצאת מן הממשלה עם פרסום דו"ח וינוגראד – כל אלה מעוררים תהיות.
עובדת היסוד היא כי שלאף הוא שותף סמוי בעסקה בתוך קבוצת CCC, ומכאן שממשלת קדימה מחויבת לקדם אותה עבורו. יתר על כן, גיבוש ממשלת קדימה-ליברמן-ש'ס-ברק לוותה במאמצים לקדם ממשלה תואמת בריטיש גז גם בעזה. שלאף כזכור היה בעל קשרים עמוקים גם ברשות הפלסטינית. בראיון לקול ישראל ב- 2 בנובמבר, על רקע אירועי בית חנון, הסביר ליברמן כי כאשר דיבר על לקחי רוסיה בצ'צ'ניה התכוון לומר כי רוסיה הכינה שלטון חלופי לפני שתקפה בצ'צ'ניה, בניגוד לאמריקנים שכבשו את עיראק בלי להכין שלטון מחליף. כלומר: ליברמן יצא נגד פעולת צהל בבית חנון, מכיוון שישראל לא הכינה שלטון מחליף לחמאס.
ומהו אותו "שלטון מחליף"? ליברמן לא פירט , אבל ככל הנראה הוא התכוון לרשת שלאף הפלסטינית, ובראשם מוחמד רשיד, ומוחמד דחלאן. סגנו בישראל ביתנו, ישראל חסון, היה מפורש יותר [92]. הוא אמר כי "ידוע מי הם הגורמים הפלסטינים שמסוגלים לייצב את המצב בעזה". אלה הם אישים ומנגנונים שכבר פועלים ואפשר לגרום להם למוטיבציה לפעול, "והשיטות ידועות". במקביל יש ללכת על חיסול אלה שמונעים את ההתייצבות. "כמו הנייה?" הוא נשאל—"בוודאי" השיב. הוא הזהיר מפני המלכודת של כניסה צבאית לעזה, ופסל את אבו מאזן כפרטנר. מה שחסון אמר בעצם הוא, שדחלאן מסוגל לייצב את עזה, וכי צריך לתגמל אותו בשוחד, וכי במקביל אפשר לחסל את אוייביו הפוליטיים, כמו הנייה. את אבו מאזן יש להוציא מן המשוואה, מכיוון שאיננו יעיל במימוש העסקה. האלטרנטיבה שמציבה קדימה בדמותו של ברגותי מקבלת משמעות מיוחדת. ברגותי כבר מומן על ידי רשת השחיתות הישראלית-פלסטינית, וחוגי קדימה בראשות ראש הממשלה רומזים כל הזמן כי ברגותי ישוחרר, אפילו בלי קשר לשחרור החיילים החטופים [93]
אם כך, עסקת הגז ממלאת תפקיד דומה לתפקיד הקזינו ביריחו, שהיה גורם בולם הן את פעילות צהל בגדה, והן את סילוקו של ערפאת, בעל בריתו ההיסטורי של שלאף. עסקת בריטיש גז ממלאת אותו תפקיד, כאשר חוגי שלאף בולמים פעילות צבאית רחבה, מכיוון שהתנגשות ישראלית-פלסטינית מרחיקה את "האופק הכלכלי" הנחוץ לעסקה משותפת, [94] ובמקומה מציעים מדיניות חיסולים של ראשי חמאס, והשלטת חוגי מרטין שלאף על עזה במקומם, על מנת שיקדמו את מימוש העסקה, ומן הסתם עסקאות נוספות בנוסח "אופק כלכלי". הם מציעים את מוחמד דחלאן והתנזים הפלסטיני וסילוקו של אבו מאזן, כגורם לא יעיל במימוש העסקה.
הם מתנגדים גם למדיניות של החזרת אזורי ביטחון בעזה מכיוון שמדיניות זאת, ולא חיסול ראשי חמאס, עלולה להנציח את שלטון מתנגדי העסקה בעזה, או חוגי חמאס שאין לשלאף גישה אליהם, בינתיים....
החשש הוא שאם בסופו של דבר תיאלץ ישראל לצאת למערכה בעזה, אולמרט-ליברמן יכוונו את מטרות המלחמה הסמויות כך, שבמקום ממשלת החמאס תקום "ממשלת בריטיש גז", זאת מתוך הנחה שממשלת החמאס לא תיכנס לעסקה ואחרי הערכת הסיכויים לחתום על העסקה עם החברה הבריטית.
יחד עם זאת יש לשים לב כי ככל שהחמאס חיזק את מעמדו בעזה התעוררה מחלוקת בקרב חוגי שלאף. בעוד רמון וליברמן דגלו בפעולה צבאית שתמגר את חמאס ותשליט על עזה את חוגי שלאף הפלסטיניים, אולמרט וברק תמכו בניסיון לכלול את חמאס בעסקה. [95]


בריטניה

חברת בריטיש גז היא חברה ציבורית בריטית, ולפיכך אין להתפלא על המעורבות הבריטית האינטנסיבית בבעיה הפלסטינית, וכשם שבישראל ראשי ממשלות היו מעורבים ישירות בעסקה, כך טוני בלייר עצמו, ובכירים בריטים נוספים היו שקועים עד צוואר בענייני העסקה. אין ידיעות כי בלייר היה מעורב בגלל אינטרס אישי, כמו מקביליו הישראלים, אלא פשוט מילא את חובתו לקדם אינטרס בריטי ממלכתי, אבל מעורבותו הגבוהה ראויה לשימת לב. מעורבותו הלכה וגדלה ככל שהתקרב מועד סיום תפקידו. מכל מקום, למרות היותו מוגדר כידיד ישראל, הרי פרשת בריטיש גז העבירה אותו לפסי פעילות שיש בהם משום נזק אסטרטגי לישראל, בייחוד ביחסיה עם ארה'ב. כך למשל הוא העיד לפני וועדת בייקר- המילטון [96] "כי התקדמות בשיחות בין ישראל לפלסטינים חיונית לצורך השגת פתרון בעיראק... כי "הנושא הישראלי-פלסטיני הוא הסוגיה היחידה הבלתי פתורה, שמאפשרת לקיצוניים להשיג אחיזה והשפעה במדינות מתונות יותר בעולם הערבי והמוסלמי". עמדה זאת מכרסמת במעמדה של ישראל כבעלת ברית אסטרטגית של ארה'ב, ואף מעמידה אותה במעמד של סכנה אסטרטגית לארה'ב. הוא חזר על עמדה זאת כמה פעמים במהלך נובמבר 2006, עד כי עורר תמיהה בבריטניה עצמה. [97]
המטרה הראשונה היתה כמובן להרגיע את המצב בעזה, ולהעניק לעזה "אופקים כלכליים" [98] על מנת ליצור מצב שבו ניתן להפיק את הגז למרות שבאופן מתסכל למדי, ההתפתחויות בעזה היו הפוכות מתקוות בעלי העסקה.

בחסות בריטית התפתחו קווי המדיניות האלה:
AI&PIISRAEL


Разработано LiveJournal.com