?

Log in

No account? Create an account

aveterra

Previous Entry Поделиться Next Entry
08:32 am: Коррупция 7 (аналитический обзор) иврит.



כתבה במוסף 7 ימים של ידיעות, 9.2.07 שופכת אור נוסף על קשרי ברק עם קדימה. על פי הכתבה, ראובן אדלר ואולמרט דיברו על ליבו של שרון לצרף את ברק עוד ערב הקמתה של קדימה, אבל לא ברור מה שרון ענה. אחרי מחלתו של שרון פגש אדלר את ברק ודיבר על ליבו לחזור ולתבוע את תיק הביטחון. עוד נאמר בכתבה כי עוד כאשר היה אולמרט ראש עיריית ירושלים וברק היה ראש הממשלה, נועדו השנים בפגישות שלא נרשמו בלוח הזמנים. מדוע יש להשמיט מלוח הזמנים פגישות של פוליטיקאים? מה יש להסתיר? פרס היה בקשר עם ברק במהלך המלחמה, והיו מחשבות למסור לברק את תפקיד שר הביטחון עוד במהלך המלחמה. ברק אמר לאנשי קדימה כי אין לבצע מהלך קרקעי.
לימים יגלה עמיר פרץ במהלך וויכוח סוער במפלגת העבודה, אחרי שהודח, כי למעשה ביקש ברק להצטרף לקדימה עם הקמתה, אבל שרון ואולמרט דחו אותו. [156]


כתבת מקור ראשון, 10.11.06

ערב הבחירות בישראל פרסם 'מקור ראשון' כתבת מערכת מדהימה על הצפוי בישראל אחרי הבחירות. הנה היא כלשונה:
שלאף נותן גז לקדימה
אם אכן יתממשו תחזיות הסקרים, הזוכה הגדול בבחירות הכלליות בישראל יהיה איל הקזינו הבינלאומי מרטין שלאף – אדם שאצל המתבונן מן הצד עלול להיווצר הרושם כי נקלט בחיק המערכת הפוליטית הישראלית תוך העדפת אינטרסים עסקיים הדדיים על פני האינטרס הלאומי. הפוליטיקאים הישראלים, כולל אביגדור ליברמן, לא זו בלבד שלא הרחיקו עצמם מן האיש הזה, דמות מרכזית בפרשיות הנחקרות על ידי משטרת ישראל בחמש השנים האחרונות – אלא אף המשיכו להתרועע עימו ברחבי העולם.
רוב האישים הישראלים המוכרים כמקורביו זכו גם הם לראות את חדרי החקירות מבפנים – בראשם בנו של ראש הממשלה, עומרי שרון, אשר קשריו עם שלאף מהווים חלק מהרקע לפרשיות שמובילות אותו היום לכלא. הבחירות לכנסת ה-17 היו צריכות למעשה לעמוד בסימן קו אדום מול האיש הזה, אבל ככל הנראה הספינולוגים הצליחו להטות את סדר היום של הבחירות מהשחיתות של חלקים בצמרת הפוליטית לעבר נפגעי הקצבאות.
כולם היו אורחיו
איש הסתרים מווינה אינו אוהב עיתונאים ואינו מרבה בראיונות, אבל בפברואר 2001 הוא העניק ראיון ל'ידיעות אחרונות', ומתוכו אפשר ללמוד שהרעיון להקים את מה שקרוי היום 'קדימה' התרוצץ במוחו כבר אז, או לפחות אפשר לראות בו איש חזון הצופה אלי עתיד. בראיון פרש מרטין שלאף את רשת קשריו בישראל, והיא אכן מרשימה. אין כמעט פוליטיקאי ישראלי בעמדות הקובעות שלא זכה לאכול בחברתו, מיצחק רבין ועד בנימין נתניהו. אבל החוג המקורב באמת, שאיתו יצר יחסי קרבה מתמשכים, כולל את האישים הבאים, שרובם עומדים היום בבסיס הקמתה של קדימה: עו"ד דובי וייסגלאס, חיים רמון, עומרי שרון, שמעון פרס, אביגדור ליברמן, שמעון שבס, ואריה דרעי.
עם האישים האלה רקם שלאף סדרת פגישות עם אישים פלסטינים מן המקורבים ביותר לערפאת, ובראשם איש הכספים של ערפאת, מוחמד רשיד, ולצידו מוחמד דחלאן, "איש הדור הצעיר" של ההנהגה הפלסטינית, שעליו בנו קובעי המדיניות בישראל את עתיד היחסים עם הפלסטינים. מוחמד רשיד ושלאף עצמו היו לקוחותיו של עו"ד וייסגלאס באותה תקופה.
העיתונאי בן כספית חשף בתוכנית 'פוליטיקה' באמצע השבוע כי העדפתו הבסיסית של מנהיג קדימה, אהוד אולמרט, שגם אותו מזכיר שלאף בראיון כאחד ממקורביו, היא להקים את ממשלתו על בסיס 61 קולות – קדימה, ליברמן וש"ס. את המשא ומתן עם יתר המפלגות הוא מבקש לבסס על הקואליציה הבסיסית הזאת. במילים אחרות, חוג מקורביו האינטימי של שלאף עתיד להיות בסיס הממשלה הבאה בישראל.
השלל: 5 מיליארד דולר
בשנה שעברה פרסם עזרד לב, שהיה מנהל חשבונותיו של ערפאת בבנקים שוויצריים, את ספרו 'בתוך הכיס של הראיס', ובו תיאר כיצד מערכת הקשרים הענפה שקשר שלאף היתה הגורם למימון ארגון הטרור של פת"ח 'גדודי חללי אל-אקצה'. על פי לב, מוחמד רשיד, לקוחו של ויסגלס ושותפו העסקי של שלאף, משך 65 מיליון דולר מאחורי גבו של לב, ללא ידיעתו. הסכום, בדרכים עקלקלות, נחת בסופו של דבר ברמאללה בחברה הפלסטינית– PCSC Palestine Commercial Services Co., שבניהולו של רשיד, ומשם הגיע למרוואן ברגותי.
עו"ד וייסגלאס גם היה פרקליט הקזינו ביריחו, שהיה למעשה שותפות בין מרטין שלאף ליאסר ערפאת ונציגו מוחמד רשיד. בשלהי כהונת ממשלת ברק ב-2001 פירסם האלוף יעקב אור, אז מתאם הפעולות בשטחים, אזהרה כי הקזינו מממן את הטרור הפלסטיני. דב וייסגלאס, אז עדיין עורך דין פרטי, יצר תקדים, ושיגר מכתב איום בתביעת דיבה לקצין צה"ל במדים הממלא את חובתו. האלוף לא חזר בו, ואילו וייסגלאס לא מימש את האיום.
בראיון ל'ידיעות אחרונות' לקח שלאף לעצמו קרדיט על מיתונו של ליברמן מנץ טורף לבעל קשרים עם פלסטינים, שאותם קשר שלאף עצמו. הוא מספר שכאשר ליברמן אמר שצריך להרוס בתים בבית-ג'אלה בתגובה על הירי משם על שכונת גילה, שלאף צלצל אליו ואמר: 'אתה שמוק, מה אתה אומר דברים כאלה?'. את מניעיו הסביר שלאף כאלטרואיסטיים: "אני פותח את הימין לפלסטינים. אם אני יכול להזיז במעלה או שתיים, אני יכול להשקיע את כל הזמן שלי". אבל המראיינים, ענת טל-שיר וצדוק יחזקאלי, לא קנו את זה. הם הזכירו את הקזינו ביריחו, שנסגר בגלל האינתיפאדה, כאינטרס שיכול היה לעניין את שלאף.
את הקזינו שלאף כבר לא יפתח מן הסתם, לא רק משום שהאינתיפאדה עדיין לא הסתיימה, אלא מפני שהחמאס כבר הודיע שלא ירשה זאת. אבל מסתבר שהקזינו איננו עוד האינטרס העליון של קבוצת שלאף הישראלית-פלסטינית, אלא מרבצי הגז הטבעי שנתגלו מול חופי עזה, והזיכיון להפקתם שניתן לחברת 'בריטיש גז' על ידי מוחמד רשיד מטעם הרשות הפלסטינית. חברת Standard & Poorsהעריכה את השדה בחמישה מיליארד דולר. על פי ספרו של עזרד לב, שלאף עצמו הוא בעל זכות לעמלות, ועימו מוחמד רשיד ויורשיו של יוסי גינוסר. אם כך, לעורך דין וייסגלאס יש עניין, ולו עקיף, שידידיו, שהיו לקוחותיו בזמן חתימת העסקה, יזכו לממש את פוטנציאל הרווחים הגלום בהפעלת השדה, המסתכם לבעלי זכות העמלה בעשרות מיליוני דולרים. לב העריך אותם בספרו ב-90 מיליון דולר.
מקורות ישראליים שונים, ובראשם ראש המוסד עצמו, מאיר דגן, הזהירו מאחורי דלתיים סגורות חזור והזהר מפני סכנת מימון הטרור הגלומה בהפקת הגז של עזה. על פי ספרו של לב, עצם העיסוק בגז של עזה כבר גרם למימון גדודי חללי אל-אקצה. לדבריו, ההבטחות שקיבלו הבנקאים השוויצרים, שרווחי השדה יופקדו אצלם, גרמו להם לעצום עין ממשיכת הכספים החשודה שביצע רשיד ומההעברה למימון הטרור נגד ישראל. אותה חברה שביצעה את העברת הכספים לגדודי אל-אקצה, PCSC, מייצגת את הרשות הפלסטינית ב'בריטיש גז'. עזרד לב מסביר: "(ערפאת ביקש לוודא) שלו – ורק לו – באמצעות רשיד כמובן, תהיה שליטה במאגר כסף אסטרטגי, מאגר חירום יחיד במינו לעת מלחמה. הזדמנות מסוג זה ערפאת מעולם לא החמיץ".
גז, טרור, רמון ודרעי
הדברים נכתבו לפני ניצחון החמאס בבחירות האחרונות. בלי להקל ראש בהעמדת רווחי 'בריטיש גז' לרשות הטרור של אש"ף, הרי נפתחת כעת הסכנה של מימון הטרור של החמאס מן השדה שמול חופי עזה. מקורות פלסטיניים בעזה דיווחו על מחלוקת קשה שנתגלעה בין שני מקורביו של שלאף: מוחמד רשיד ומוחמד דחלאן. על פי המקורות האלה שורש המחלוקת הוא בעניינים עסקיים בתימן, אבל יכולות להיות למחלוקת השלכות גם לגבי עזה. מוחמד דחלאן איננו מסתיר את דעתו שיש להפיל את ממשלת החמאס, הקורמת בימים אלו עור וגידים. רשיד שותק.
המקורות הפלסטיניים דיווחו כי רשיד היה הרוח החיה בארגון פגישה בווינה עם שלאף, חוץ משלאף ורשיד השתתפו בה שני אישים ישראלים, שזהותם לא התבררה. לדברי המקורות הפלסטיניים מטרת הפגישה היתה לדון איך להיערך לקראת ממשלת חמאס העתידה לקום, ומכיוון שעסקת בריטיש גז היא כיום האינטרס הראשי של חבורת שלאף, לא קשה להעריך שזה היה נושא הדיון הראשי.
ניתוח המצב הפוליטי הפלסטיני אכן מחייב את קיומה של פגישת חירום כזאת. כאמור, בפגישות שאירגן שלאף במהלך השנים השתתפו בכירים ישראלים ופלסטינים. בעוד האגף הישראלי של המתוועדים האלה הולך מחיל אל חיל, הרי האגף הפלסטיני נחל מפלה בבחירות האחרונות ברשות הפלסטינית. אם כך, מקורבי שלאף הישראלים נשארו ללא פרטנרים בצד הפלסטיני, והחמאס עתיד להשתלט גם על חברת PCSC. מבחינת קידום האינטרסים של שלאף, ידידיו בקדימה עתידים לעמוד מול שוקת שבורה בצד הפלסטיני.
העובדה ששלאף חשוד על ידי התובע הכללי באוסטריה במתן שוחד לראש הממשלה אריאל שרון, לא הרתיעה את קובעי המדיניות הישראלים והפלסטינים מלהתרועע איתו, וכך הוא ממשיך לבחוש בפוליטיקה הישראלית והפלסטינית לקידום עסקיו. כל מייסדי קדימה לעתיד לבוא, וייסגלאס ורמון, וכן ליברמן, באו לרקוד בחתונת נכדתו של שלאף בווינה ביוני 2004. מקורות ישראליים דיווחו כי בסביבות ספטמבר 2005 נועדו כמה מן הרוקדים, ליברמן ורמון, לפגישה עם שלאף ליד אנטליה שבטורקיה כדי לדון ב'מפץ הגדול'. ליברמן ורמון הכחישו את דבר הפגישה והראשון אף הצהיר כי הפרסום נועד לפגוע בו בבחירות ואיים בהגשת תביעת דיבה.
מעקב אחרי הידיעות המתפרסמות בתקשורת הישראלית סביב מערכת הבחירות מעיד כי כל האישים ששלאף מזכיר בראיון עמו עומדים לעשות חיל. את אריה דרעי שלאף "ממש אוהב", על פי עדותו בראיון ל'ידיעות אחרונות'. וראה זה פלא, שמו של דרעי הוזכר שוב כמי שחוזר לפעילות פוליטית בשירותו של אולמרט כמנהיג קדימה. אתר החדשות ynetדיווח כי "מאז אשפוזו של ראש הממשלה, אריאל שרון, מבסס דרעי את כוחו בקדימה. מיד לאחר שנכנס אולמרט לתפקיד ממלא המקום מיהר דרעי לחדש עמו את הקשרים הישנים". לא זו בלבד, ynet ממשיך ומציין כי "אולמרט אינו הידיד היחיד של דרעי בקדימה. שניים נוספים הם חבר הכנסת חיים רמון, שגורמים פוליטיים ציינו בלצון כי השניים 'גנבו כמה סוסים ביחד', ויו"ר קדימה, חבר הכנסת רוני בר-און". על פי דיווח זה, "בחודש האחרון פתחה יפה, רעייתו של דרעי, חנות בגדים לנזקקים בירושלים. אולמרט התייצב כדי להביע הזדהות ולסייע". בראיון עם 'ידיעות אחרונות' הדגיש שלאף כי אינו נותן כסף לפוליטיקאים, אבל תרם לפרויקטים של יפה דרעי.
בסוף פברואר התקיימה בלשכת ממלא מקום ראש הממשלה פגישה של נציגי 'בריטיש גז' ונציגי הממשלה. ראש לשכתו של אולמרט מסר שקיבל הנחיה לסיים את המשא ומתן בחיוב בתוך חודש, כלומר: עוד לפני מועד הבחירות בישראל. ההחלטה צריכה אפוא להתקבל בכל יום. 'מעריב' פרסם השבוע ידיעה תחת הכותרת: "לא סומכים על מצרים – ישראל החליטה לחדש את חיפושי הגז הטבעי בים". זאת על פי הוראתו של רוני בר-און. משמעות דבריו של בר-און: ההחלטה לקנות גז ממצרים צריכה עיון מחודש לטובת העסקה עם 'בריטיש גז'.
על פי מהלך העניינים, אם תיווצר הקואליציה המועדפת על אולמרט, ליברמן – על פי עדותו – יהיה השר לביטחון פנים או שר האוצר, ובר-און שר המשפטים. שלאף יחגוג את ניצחונו הגדול בדרך לגריפת רווחי העסקה של 'בריטיש גז'."
עד כאן כתבת 'מקור ראשון'.
קרטר מפייס בין חמאס ל-CCC
במהלך מאי 2008 הפתיע נשיא ארה'ב לשעבר, ג'ימי קרטר, במסע מזרח תיכוני שנועד להביא ל'הודנה' בין ישראל לחמאס. זאת על כל פנים היתה כותרת מסעו. אבל במסיבות העיתונאים שקיים, הוא הבליע גם את כוונתו להביא ליד פיוס בין פת"ח לחמאס ואת כוונתו לחזור למתכונת "ממשלת הטכנוקרטים" שנדונה בעבר בין פת"ח לחמאס, עיון יותר מעמיק ברקע מסעו מוביל אותנו למסקנה כי בעצם קרטר הגיע על מנת לפייס בין חמאס לבין חברת [157]CCC הקשורה באש"ף ההיסטורי- שנוא נפשה של תנועת חמאס.
חברת CCC היא מן התורמות החשובות למרכז השלום של קרטר באטלנטה. [158] אתר האינטרנט של בלומברג פרסם ב25.5.2005 מאמר מפורט הקושר יחדיו את ,CCC קרטר והלורד הבריטי, רונלד כהן ושותפו הישראלי-אמריקני חיים סבן, אשר הקימו את "נאמנות פורטלנד" שהיתה אמורה להעביר דרך חוגי שלאף בעזה- מוחמד דחלאן ומוחמד רשיד, את כספי פיתוח עזה אחרי ההתנתקות. חסיב סבאג היה האיש מאחורי הקלעים שהביא לידי הדיאלוג בין ארה"ב לאש"ף. כמו כן חברת CCC היא בעלת תחנת החשמל בעזה שאמורה לעבור לגז אחרי ביצוע העסקה.
לחברת CCC היו בעיות רבות בתוך המסגרת הפלסטינית ורמז להם ניתן למצוא בכתבה של בלומברג. איש העסקים, מוניב אל-מסרי, מתח על החברה ביקורת על כי היא משאירה את משרדיה באתונה, ואיננה מעבירה אותם לרשות הפלסטינית. החברה השיבה כי משרדיה באתונה חיוניים לצורך העבודה במסגרת האיחוד האירופי.
חילופי הדברים האלה משקפים בעיות עמוקות יותר בקרב השותפים הפלסטינים לעסקה. ב-8.3.06 דיווח היומון הערבי אל-קודס אל-ערבי, המופיע בלונדון, על מאבק משפטי בין מוניב אל-מסרי לבין משפחת ח'ורי, בעלי CCC על זיכיונות לקידוח נפט בתימן. מוניב אל-מסרי הוא עמוד תווך בPIF, קרן ההשקעות הפלסטינית, השותפה הפלסטינית לעסקה, באמצעות החברה PADICO שבבעלותו. בעוד PIF מייצגת את בעלי העסקים הפלסטינים ברשות הפלסטינית, כלומר, הדור הצעיר, הרי CCC מייצגת את אש"ף ההיסטורי,דור המייסדים של אש"ף. אבו מאזן למשל, פליט מצפת קשור לCCC בעוד סלאם פייאד, איש טול כרם, קשור ב-PIF. מכאן שPIF, ובעיקר PCSC קשורים בתנזים של מרוואן ברגותי, בעוד CCC קשורה באש"ף הקלאסי. ראש לשכתו של ערפאת, רמזי חורי, הוא בן משפחת חורי של [159]CCC ועל פי חשד גורמי ביטחון ישראליים את הכספים להקמת גדודי אל-אקצה הוא קיבל מחסיב סבאג.
אבל את הבעיה הקשה באמת העמידה תנועת חמאס. על פי מאמר בגרדיאן של לונדון מ- 07. 26.6. [160] חמאס דורש להצטרף לעסקה על פי תנאיו, ועיקרם, לפתוח את המו"מ מן ההתחלה. פירוש הדבר סילוקה של CCC המייצגת של האויב ההיסטורי – אש"ף- מן העסקה.
ראש לשכתו של הנייה, מוחמד אל-מדהון, אמר ליומן אל-קודס, 24,6,07: [161] "אין מניעה לשיתוף פעולה עם חברת בריטיש גז" אבל דרש לשנות את סעיפי ההסכם "באופן שהאינטרסים הפלסטיניים יובטחו, ויישמר העושר הטבעי של הפלסטינים, ולא לבזבז את האוצרות האלה לטובת אינטרסים זרים (ולא על בסיס) של גזילת האוצרות הטבעיים. לא הגיוני שבעלת הגז – פלסטין – תקבל רק 10%." מכיוון שחמאס לא דרשה את סילוק בריטיש גז מן העסקה, הרי אותם "גורמים זרים" הם בהכרח CCC. הוא הדגיש כי השינויים שחמאס דורש יביאו לידי כך "שהעם יוכל לסמוך על עצמו, ולא על הסיוע מן החוץ".
הממשל האמריקני כעס מאוד על מסע קרטר, וגם שני המתמודדים מטעם המפלגה הדמוקרטית, הגב' קלינטון וברק אובאמה, פרסמו הודעות בגנות מסעו. אבל דווקא חוגי שלאף הישראליים תמכו בו. אולמרט וברק לא יכלו להופיע בגלוי בזכות מסעו, אבל שני "הניצים הטורפים" אלי ישי מש'ס, ואביגדור ליברמן, מצאו לנכון לפגוש אותו. וההקשר ידוע- מרטין שלאף, שותף CCC לעסקה. אין ספק שהשניים עשו זאת על סמך בקשתו של אולמרט, שחתר כל הזמן לשלום בית בין אש"ף לחמאס מן הסיבות הידועות. בראיון שהעניק אולמרט לידיעות אחרונות, 19.5.08 הוא הסביר כי לא יכול היה לפגוש את קרטר כדי שלא לתת לגיטימציה – וזה בדיוק היה תפקידם של ישי וליברמן, לתת לגיטימציה לקרטר, שיוכל לבוא למשעל ולהנייה בגיבוי ממשלת ישראל, ואיתות ברור משלאף כי הוא בעד הכללת חמאס בעסקה, ונגד מלחמה בו.
אם כך, קשיי מימוש העסקה הם בעיקרם פנים פלסטיניים, ולקרטר יש קלפים טובים לשכנע את חמאס לקבל את CCC כשותף. (הבעיות של PIF עם חמאס נראות כפחות חמורות. מוניב אל-מסרי ביקר כמה פעמים בעזה והתקבל על- ידי ראשי חמאס). קרטר – כמפקח על הבחירות הפלסטיניות נתן את הגושפנקא לבחירתו של ערפאת כראש הרשות הפלסטינית, והוא גם פיקח על הבחירות שהביאו את חמאס לשלטון, אבל הגושפנקא שלו לא היתה חד משמעית. הוא יכול לתת לחמאס את הלגיטימיות הסופית.
לעזרת קרטר עשויה להגיע עזרה ממקור לא צפוי – רוסיה וחברת הגז הענקית גזפרום – והחוטים עשויים להוליך לאולמרט ולידידו המיליארדר שטיינמץ.
AI&PIISRAEL


Разработано LiveJournal.com